אחרי הכל – אני אמא לשני ילדים בגן…

הנה שוב מגיעה התקופה הזו בשנה, מתחילים להרגיש את החום- ויודעים שהקיץ מתקרב… ויחד עם תופעת חילופי העונות, מגיעה גם תופעת 'מתנות סוף השנה בגן'. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהבת מתנות, לתת ולקבל. אבל משום מה, קצת יותר קשה לי לקבל מתנה מצועצעת עם תמונה של הילד שהריצ'רץ' בדיוק יושב לו בקו של הגבות… אז ביום שעומר, בני הבכור, נכנס לראשונה למערכת החינוך, נדרתי נדר כי כל עוד ילדי יקבלו מתנות בגן, אדאג לכך שתהיינה מעוצבות בצורה הטובה ביותר, גם אם מדובר בעבודה בהתנדבות, הכוללת תקציב נמוך, דווקא ככה זה מאפשר לי לחשוב מחוץ לקופסא. לא להיות מקובעת לפריט שאפשר לרכוש בסכום מסוים, אלא להצית את הדמיון, ולהיות הרבה יותר יצרתית…

אז כך קרה, כאשר בני עומר סיים את לימודיו בהצטיינות בבית התינוקות, קיבלו כל התינוקות החמודים מארז דיסק מעוצב, וכאשר סיים את פעוטון 'שלדג' בהצלחה מרבית, כל ילד קיבל תיק עם תמונתו בחגיגה של עיצוב. במסיבת הסיום של גנון 'פשוש' כולם הסתובבו עם חולצות מעוצבות מגניבות שאין לאף גן אחר.
כמובן ידעתי שזה יהיה בלתי נמנע, וגויסתי עם חיוך ענק גם לאירועים אחרים בגן, לדוגמא, ביום המשפחה עיצבתי באהבה גדולה לכל ילד בגן 'רעים' תמונה ממסוגרת בה הוא שולח את אהבתו למשפחתו היקרה….
אז הנה, משב הרוח החמים הגיע ואיתו אני שוב יושבת וחושבת איך נפתיע הפעם… איזו מתנה מגניבה ומעוצבת יקבלו הילדים השנה? ואני? איך אני שוב אתסכל לי בשקט מהצד, אביט בילדים ובהורים מתרשמים מהמתנה, אשען לי על דלת הגן, עם חיוך קטן ומרוצה… הרי נדרתי נדר, לא?